כשהחברים שלנו הגיעו בפעם הראשונה לדירה החדשה, הם אמרו בצחוק שהיא „יותר מדי עצובה“. לדבריהם, יש פה יותר מדי אפור, יותר מדי כהה, יותר מדי קריר. אבל אני רק חייכתי — בשבילי ובשביל בעלי העיצוב הזה לא קשור לעצב, אלא לרוגע, להרמוניה ולסגנון.
מעולם לא חלמנו על טפטים פרחוניים או על חדרים מלאים בצבעים עזים. לכל אחד יש את ההגדרה שלו ליופי ולביתיות, ולנו הבית המושלם הוא מקום שבו העיניים נרגעות והנשימה נעשית קלה יותר.
את הדירה קיבלנו לא מזמן, והיא דרשה שיפוץ יסודי. לפנינו גרו כאן אנשים מבוגרים שלא יכלו עוד לשמור על הסדר. מהעיצוב הישן לא נשאר דבר — החלטנו להתחיל הכול מחדש, לחלוטין לפי הטעם שלנו.
עכשיו, אחרי השיפוץ, המסדרון הוא אחד המקומות הכי נעימים בבית. כמעט את כל הקירות צבענו בגוון עמוק וסמיך של אפור כהה.
כן, זה לא מתאים לכולם, אבל אפור יכול להיות מפתיע באצילותו ובעושרו כשמציגים אותו נכון. ונראה שהצלחנו.
העמקנו את האווירה בעזרת קנבסים גדולים מופשטים — משיכות שחורות עם נגיעות זהב נראות מרשימות במיוחד. הרצפה מכוסה למינציה אפורה-קרה שמחזקת את הפלטה הכללית. את הדלתות הפנימיות השארנו לבנות קלאסיות, ובמטבח ויתרנו על דלת לחלוטין כדי ליצור מעבר פתוח.
עיצוב המטבח יצא מינימליסטי ואוורירי. חזיתות לבנות חלקות בלי ידיות נראות פשוטות, אבל הפשטות הזו היא בדיוק מה שמעניק להן אלגנטיות. שום דבר מיותר — רק קווים נקיים ונוחות שימוש.
בסלון יצרנו קומפוזיציה לא שגרתית: את הספה והמיטה הנחנו זו לצד זו, וכך יצרנו אזור מנוחה אחד. למרות שזה פתרון יוצא דופן, בזכות אותם חומרים שני הרהיטים נראים הרמוניים וסגנוניים. הטלוויזיה נמצאת מול הספה, וליד המיטה עומד פרויקט שחלמתי עליו שנים — שולחן טואלט קטן עם מראה ותאורה, מושלם לאיפור ואביזרים.
האמבטיה ממשיכה את הקונספט של כל הבית — אריחי בטון גדולים, מינימום פרטים, נגיעה תעשייתית עדינה. המינימליזם המדויק קרוב אלינו הרבה יותר מקישוטים כמו צדפים או דולפינים.
עבורנו, בית אינו קשור לצבעוניות או לקישוטיות. הוא קשור לאיזון של צורות, לאווירה רגועה ולאלגנטיות מודגשת.
ואתם — איך אתם מרגישים לגבי הצבע אפור? הוא עצוב בעיניכם… או דווקא מלא סטייל?
