יש משהו מדהים במזוודות ישנות, מסודרות אחת על השנייה. הן כאילו שומרות סיפורים על מסעות, דרכים רחוקות והרפתקאות. תמיד רציתי שיהיה לי "פירמידה ממזוודות" כזו, אבל דגמים וינטג' אמיתיים הם יקרים ונדירים. לכן נאלצתי לחשוב על דרך אחרת — והיא התחילה עם שידה רגילה מעץ אורן.

מלבד השידה, השתמשנו בערימה של מזוודות ישנות ושבורות, שקנינו בחנות יד שנייה תמורת כמה דולרים בלבד ליחידה. מצבם היה נורא — עור סדוק, בד קרוע, ידיות שנפלו. בנוסף, מצאנו אפילו זוג תיקים ישנים. אבל הם היו נחוצים לנו רק כמקור לאביזרים: מנעולים, ידיות, רצועות ופרטים דקורטיביים אחרים.

חלק מהאלמנטים נפרדו בקלות, אחרים נאלצנו לחתוך בסכין חדה או להסיר בכוח. אבל בסופו של דבר הצטברה אצלנו אוסף נאה של חלקי חילוף "ממזוודות", ויכולנו להתחיל בשינוי המראה של השידה.

הסרנו את כל המגירות, נפטרו מהידיות העץ הישנות ושייפנו את המשטח בקפידה. לאחר מכן, כיסינו אותו בלכה חמה ועשירה בצבע עץ — השידה מיד נראתה אצילית יותר.

העבודה ארכה כשבועיים, כי רציתי שכל מגירה תיראה ייחודית. חלק מהחזיתות צבענו, ואחרות הדבקנו עליהן חתיכות של עור מזוודות אמיתי, שהצלחנו להציל. את הידיות מהמזוודות לא רק הדבקנו, אלא גם הברגנו — לא רצינו בשום אופן שהן יתנתקו ברגע הכי לא מתאים.

וצעד אחר צעד, שידת האורן המשעממת הפכה… לערימה של מזוודות וינטג'. התוצאה הייתה כל כך מרשימה, שעכשיו בכל פעם שאני מסתכלת עליה, אני מרגישה קצת כמו מטיילת שעומדת לצאת להרפתקה חדשה. השידה השתלבה באופן מושלם בעיצוב הפנים והפכה לקישוט אמיתי של החדר.