היא הורידה נעליים ליד הדלת — ומתוך המגף יצא משהו שבוודאות לא היה אמור להיות שם

עבור אנה זה היה ערב רגיל לגמרי.
היא חזרה מהעבודה, הניחה את התיק, הורידה את המעיל והתכופפה לסדר את הנעליים.
היום היה ארוך, הרגליים כאבו — הכול שגרתי.
אבל כשלקחה את המגף בידה, משהו בתוכו זז בכבדות.
אנה קפאה.
אולי זה מטבע? מפתח?
היא ניערה את הנעל בעדינות — וברגע הבא, היא התעוררה לחיים.
מתוכה יצאה לאט נחש דק — ירוק כהה, מבריק, עם עיניים קטנות.
הוא לא תקף, רק זחל החוצה ונעלם מתחת לארון.
אנה צרחה, קפצה לאחור ורצה לטלפון.
השכנים הגיעו תוך דקות. אחד הרים את הנעל עם מוט ברזל, השני האיר בפנס.
— הוא באמת היה בפנים! — חזרה שוב ושוב, רועדת. — הרגשתי אותו זז!
מאוחר יותר התברר שזה היה נחש מים לא מזיק, שכנראה זחל פנימה מהרחוב כדי להתחמם.
אבל מה שכולם לא הבינו: הנעליים עמדו בפנים, מאחורי דלת סגורה.
לא הייתה סדק, לא חלון פתוח.
איך נכנס לשם — אף אחד לא ידע.
מאז, אנה בודקת כל ערב את הנעליים שלה.
והשכנים צוחקים: “היא מתפשטת עם אדרנלין.”