הרגעים האלה לא יוצאים לה מהראש. נועה ירון דיין שיתפה פוסט טעון במיוחד — כזה שנכתב מתוך סערה רגשית, כאב, אבל גם הודיה עמוקה — לצד תמונה עם בנה נתן, שנפצע בלבנון.
זה לא היה עוד עדכון שגרתי. המילים שלה הגיעו כמו זרם בלתי נשלט של מחשבות וזיכרונות מהשבוע האחרון. “יום מלא חרדה, דמעות, הודיה מטורפת, שוב דמעות”, כתבה, ותיארה רצף בלתי פוסק של שיחות עם רופאים — כירורג, אורטופד, פסיכולוג — בזמן שהיא מנסה לעכל את מה שקרה.
אבל בתוך כל זה, יש תמונות שלא מרפות. “אני לא אשכח את הדם על הסדינים”, כתבה בכנות מצמררת. “ואת הפנים היפות של הילד שלי ששכב שם”. אלו רגעים שנצרבו בה — רגעים שאף הורה לא רוצה להכיר.
לפי דבריה, גם החברים של נתן לא הצליחו להבין איך הוא יצא מזה בחיים. הם הגיעו אחד אחרי השני, ניסו לעכל, לספר, לשחזר — ולהודות שהפעולות שלו בזמן אמת לא רק הצילו אותו, אלא גם אחרים שהיו איתו.
“קרה לנו נס מטורף”, כתבה ירון. משפט קצר, אבל כזה שמכיל בתוכו הכול. לצד ההקלה, היא לא מסתירה שהדרך עוד ארוכה — שיקום, טיפולים, זמן. ובעיקר ההבנה כמה זה היה קרוב להיגמר אחרת. “מילימטר לכאן או לכאן”, היא כותבת, “זה משהו שאמא לא יכולה לחשב”.
לתוך כל זה נכנסת גם האמונה שמלווה אותה שנים. ירון, שחזרה בתשובה לפני שלושה עשורים, חיברה את הרגע הזה למשמעות עמוקה יותר. היא הזכירה את ראש חודש ניסן, את תחושת ההתחלה החדשה, ואת יום הולדתו של רבי נחמן מברסלב — דמות רוחנית שהיא קשורה אליה.
בפוסט היא שיתפה איך לאורך השנים התפללה וביקשה שהמילים שלה יישמרו “לרגע רע”. ועכשיו, כשהרגע הזה הגיע — היא מרגישה שהן עמדו לה לזכות. “היום אני אומרת מזמור לתודה”, כתבה, “ויודעת שידו הייתה בנס הזה”.
Посмотреть эту публикацию в Instagram
בסוף הדברים, היא מתנצלת בפני מי שלא חזרה אליהם. “הייתי בקיפאון”, היא מודה בכנות, ומנסה עכשיו למצוא את הדרך חזרה — לאט, צעד אחרי צעד.
זה סיפור על פחד אמיתי, על רגעים של חוסר שליטה — ועל הקלה שלא מובנת מאליה. ובעיקר, על אמא אחת שלא שוכחת כלום.
