בוקר רגיל על האגם התחיל עבור הדייג אלכס ושותפו כמו תמיד — ערפל, ריצוד על פני המים והמתנה שקטה לשלל.
אבל כשהם החלו למשוך את הרשת, הם הרגישו התנגדות מוזרה — כאילו מישהו מחזיק בה מבפנים.
תחילה חשבו שנתפסו בגזע עץ.
אבל כשעלה מתוך המים עור חלק בצבע כסף-ירוק, שניהם קפאו במקומם.
הגוף נצנץ כאילו מכוסה בקשקשים, אך במקום סנפירים היו לו שלוחות צרות ומעוֹריות — כמעט כמו כנפיים.
— זו לא דג, — לחש אלכס. — וגם לא צֶלֶף.
היצור השמיע צליל חלש, משהו בין שריקה לרשרוש רוח.
הוא לא התנגד, רק הביט בעיניים ענקיות שבהן השתקף השמיים.
כאשר אחד הדייגים התקרב כדי לראות טוב יותר, היצור לפתע קימר את גופו, והמים סביבם רתחו בבועות.
שנייה אחר כך הוא נעלם, וברשת נותרו רק כמה קשקשים נוצצים שהבריקו בכל צבעי הקשת.
מאוחר יותר הביא אותם אלכס למעבדה.
המדענים לא הצליחו לזהות לאיזה מין הוא שייך.
"מעולם לא ראינו מבנה רקמות כזה," אמר אחד מהם.
מאז הדייגים לא יוצאים לאגם כאשר יש ערפל.
אבל בכל בוקר מישהו רואה אור חלש מעל פני המים — כאילו מישהו מתחת לפני השטח עדיין מתבונן.
