נועה קירל בחרה לפתוח את מסיבת העיתונאים לקראת ההופעה החמישית שלה בפארק הירקון דווקא במקום הכי אישי שיש – הבית שבו גדלה ברעננה. לא אולם נוצץ, לא לוקיישן נוצץ. סלון ילדות. והיא ידעה בדיוק למה.
“זה סנטימנטלי”, היא אמרה כשהתיישבה באותו בית שלא דרכה בו שנים, מאז שהוריה השכירו אותו. החזרה לשם הפתיעה גם אותה. “לא חשבתי שאתרגש ככה”, הודתה. אבל ברגע שנכנסה, הכול חזר. הריחות, הקירות, הזיכרונות. “כל הרגעים, כל המחשבות”, כך תיארה את ההצפה.
ואז הגיע הסיפור שאף אחד לא שכח – הדייט הראשון עם דניאל פרץ. מתברר שהוא לא התקיים במסעדה רומנטית ולא בטיול לילי. הוא התרחש בדיוק שם, על הספה בסלון. ולא לבד. “אבא שלי היה פה, אמא שלי הייתה פה, רוברטו היה פה, חברות שלי היו פה. ישר הכנסתי אותו לגוב האריות”, סיפרה בחיוך. מבחינתה זה היה ברור: זו היא, אלה החיים שלה.
דניאל הגיע עם פרחים. נרגש, קצת אדום, אומר שלום לכולם תוך כדי שהוא מחזיק את הזר. “הוא נהיה כולו מובך”, היא נזכרת. חברה שלה אפילו לחשה לה לקחת ממנו את הפרחים. “לא ידעתי איך לתפעל את הסיטואציה”, הודתה. אבל כן – הרגע הזה, בין ההורים, המנהל והחברות, היה הדייט הראשון שלהם.
גם על הרומנטיקה היום היא לא ויתרה. כשנשאלה אם הוא עדיין כזה, ענתה בפשטות: “כן”. את ולנטיינ’ס דיי הראשון שלהם כזוג נשוי הם ציינו מרחוק, דרך פייס טיים. “ככה יצא”, אמרה, והוסיפה שכבר למחרת היא טסה אליו כדי לחגוג יחד.
לצד ההכרזה על ההופעה בפארק, קירל השיקה גם שיר חדש בשם “או לה פופה”, שכתבה עם צליל קליפי ונדב נאבי אהרוני. היא צחקה כשהודתה שהיא לא באמת יודעת צרפתית. “זה באמת מה שאני יודעת”, אמרה. מבחינתה, המסר חשוב יותר מהמילים. השיר, לדבריה, מספר על הדרך שעברה – מהימים שבהם אחרים אמרו לה מה לעשות ועד למקום שבו היא זו שמובילה.
ההופעה הקרובה תהיה הפעם החמישית שלה בפארק הירקון, והפעם היא לא מדברת על פחד אלא על אתגר. איך לחדש. איך להתעלות. “יש לי רעיונות מטורפים”, הכריזה. “אני בכלל אישה מטורפת”. היא מרגישה שכל שנה מביאה איתה יותר ניסיון, יותר אומץ, יותר ביטחון.
ובקרוב היא תתיישב גם על כיסא השופטת ב”דה וויס”. היא לא מסתירה את ההתרגשות. “אני באה לעשות קרקס”, אמרה, והבהירה שמבחינתה זו גם תחרות בין השופטים. “אני באה לנצח, אין לי אופציה אחרת”. אחרי שבע שנים מאז ששפטה ב”גאט טאלנט”, היא חוזרת עם הרבה יותר ניסיון ותחושת שליחות להעביר הלאה.
בין ישראל לחו”ל, בין במה לבית ילדות, קירל מנסה לשמור על איזון. היא לא רואה את עצמה חיה מאה אחוז במקום אחד. “אפשר לגור בכל מקום. גם במטוס”, סיכמה בחצי חיוך. ובינתיים, הספה ההיא בסלון ברעננה כבר הפכה לעוד סיפור במיתולוגיה שלה.
