כשהנדסאי בן 34 ממנצ'סטר, מארק וילסון, חזר הביתה בערב אחרי העבודה, הוא החליט להכין לעצמו ארוחת ערב רגילה — שום דבר מיוחד: לחם, תפוחי אדמה, מלפפונים חמוצים. הוא הוציא מהמדף צנצנת חדשה שקנה בסופרמרקט המקומי. המותג היה מוכר, האריזה אטומה, תאריך התפוגה תקין.
מארק הניח את הצנצנת על השולחן, לקח פותחן והסיר את המכסה בקלות. באותו רגע הוא הוכה בריח המוכר של מי מלח ושמיר. אבל, כשהביט פנימה, הוא קפא במקומו. בין המלפפונים, חצי מוסתרת במרינדה העכורה, נראתה צורה ירוקה כהה. בהתחלה הוא חשב שזו פשוט מלפפון שלא נוקה היטב. אבל כשהתבונן מקרוב, הבין שזה לא ירק.
הוא הטה את הצנצנת בזהירות כדי שהמלח יזל, וצפרדע צפה על פני השטח — שלמה, עם רגליים מושטות ועיניים עצומות. לרגע, מארק לא האמין למראה עיניו. הוא הניח את הצנצנת על השולחן, נסוג לאחור, מרגיש איך צמרמורת עוברת בגופו.
הדבר הראשון שעשה היה לקחת את הטלפון ולצלם את הממצא. לאחר מכן התקשר לשירות הלקוחות של הסופרמרקט. הנערה שענתה לו חשבה בהתחלה שמדובר בבדיחה. אבל כשהוא שלח לה את התמונה, קולה השתנה.
"בבקשה, אל תיגע בצנצנת", אמרה. "אנחנו נשלח אליך נציג ונערוך בדיקה".
כעבור שעתיים הגיע אליו מנהל החנות יחד עם מפקח תברואה. הם בדקו את הצנצנת, צילמו אותה וכתבו דוח. הפסק הדין זעזע את כולם: הצנצנת, ככל הנראה, נארזה במפעל ולא זויפה ביד. הצפרדע הייתה משומרת יחד עם המלפפונים — רקמותיה ספגו את המלח, והאריזה הייתה אטומה לחלוטין.
המומחים שיערו שהחיה נכנסה בטעות למנה של מלפפונים טריים בזמן הטעינה במפעל, והקו האוטומטי לא הבחין בכך. מארק התבקש לשמור על שתיקה, הוצע לו פיצוי והחלפת המוצר, אך הוא סירב. הוא פרסם את התמונה והסיפור ברשתות החברתיות, והסיפור התפשט מיד באתרי החדשות הבריטיים.
כעבור כמה ימים פרסם היצרן הודעה רשמית, בה הבטיח לערוך חקירה פנימית ולהחמיר את הפיקוח הסניטרי. עם זאת, המשתמשים כתבו בתגובות כי לאחר הידיעה הזו הם לעולם לא יוכלו להסתכל על מלפפונים חמוצים באותה צורה.
ומארק, לדבריו, אוכל כעת רק תוצרת בית. ובכל פעם שהוא פותח צנצנת, הוא בודק קודם מי נמצא בפנים.
