זה קרה מול חופי אינדונזיה, במהלך משלחת שגרתית לחקר קרקעית הים.
צוות אוקיינוגרפים על הספינה “Seawind Explorer” חקר זרמים תת־ימיים, כאשר אחד ממפעילי הסונאר הבחין באנומליה — גוף מתכתי גדול בעומק של כ־60 מטרים.
בהתחלה חשבו שזו מכולת מטען רגילה שנסחפה מספינה בסערה. ממצאים כאלה אינם נדירים.
אבל הצורה נראתה מוזרה: חלקה מדי, ללא סימונים, ללא סימני חלודה.
הם שלחו רחפן תת־ימי לעבר העצם.
כאשר המצלמות העבירו את התמונה, הופיעה על המסך מכולה ללא מספרים.
גוף מתכתי חלק לחלוטין, אפור, ללא כתובות, עם פינות ישרות. לא לוגואים, לא מספרים.
— כאילו הרגע הורידו אותה למים, — העיר המהנדס ליאם.
הם החליטו להעלות את המכולה לפני השטח.
הכבל נמתח, המים רתחו קלות, ולאחר עשרים דקות שכב על הסיפון מלבן מתכתי ענק.
המלחים התאספו סביבו. באור השמש המתכת נראתה כמעט חדשה.
כשפתחו את המכסה העליון, בהתחלה נראה שהיא ריקה.
אבל אז נשמע מבפנים רעש מתכתי, כאילו משהו זז.
בפנים נמצאו קפסולות — ארוכות, אטומות, מסודרות בשורות.
ללא מסמכים, ללא כיתובים. רק חריטה אחת על אחד המכסים:
“Property of OSIRIS Deep Lab – Singapore.”
הקפטן יצר קשר עם משמר החופים.
כאשר המומחים הגיעו לספינה, הם פתחו אחת מהקפסולות.
בפנים נמצא אדם — או ליתר דיוק, גוף בתוך תא הקפאה, מחובר למערכות קירור ולחיישנים.
מאוחר יותר התברר שהמכולה שייכת לחברת ביוטכנולוגיה פרטית שערכה ניסויים בהקפאה ארוכת טווח.
אך באופן רשמי, פרויקט OSIRIS Deep Lab נסגר לפני שש שנים.
הדבר שהכי הטריד את המומחים היה שהטמפרטורה בתוך הקפסולות נותרה יציבה, והמערכות פעלו.
זה אומר שמישהו עדיין סיפק אנרגיה מתחת למים.
לאחר מכן המכולה סווגה מיד כסודית.
באופן רשמי — “העצם הועבר לאחריות המחלקה הימית.”
באופן לא רשמי — אף אחד מצוות ה־Seawind Explorer לא חזר יותר לים.
