כשהפרויקט לחקר העורבים החל, החוקרים לא ציפו לגילויים מיוחדים. כולם ידעו שהעורבים חכמים: הם גונבים חפצים נוצצים, מחקים קולות ואף פותרים בעיות פשוטות. כל יום נראה דומה — הם עפו, חיפשו מזון, רבו על טריטוריה.
אבל יום אחד הבחינו החוקרים במשהו מוזר. כשצפו בהם ישירות, העורבים התנהגו "נכון מדי". הם היו זהירים, רציניים, כמעט חסרי הבעה. כאילו ידעו שמישהו צופה בהם — והסתירו משהו במכוון.
אז החוקרים התקינו מצלמות נסתרות. ודווקא הצילומים האלה הפכו לסנסציה אמיתית. בצילומים נראו העורבים עושים דבר שאיש לא ציפה לו: הם זרקו אבנים קטנות באוויר ותפסו אותן שוב. לפעמים עשו זאת שוב ושוב, כאילו זה היה משחק ג'אגלינג.
באחד הסרטונים נראה עורב יושב על ענף, מרים אבן קטנה, משליך אותה למעלה ותופס אותה שוב. אחר כך חזר על הפעולה. עורב אחר תפס את האבן ברגלו, כאילו ניסה תרגיל חדש. לפעמים התאספו כמה מהם יחד, ונראה כאילו ערכו תחרות — מי יצליח להחזיק את האבן באוויר זמן רב יותר.
המדענים נדהמו. בעולם החי לכל פעולה יש מטרה — מזון, הגנה או רבייה. אך ל"ג'אגלינג" הזה לא הייתה שום תועלת מעשית. זה נראה כמו משחק טהור. והמפתיע ביותר — העורבים עשו זאת רק כשידעו שאין בני אדם בסביבה.
"חשבנו שהם רק חכמים," הודה אחד החוקרים. "אבל התברר שיש להם חיים סודיים — דרך משלהם ליהנות. כאילו הם לא רוצים שנדע על כך."
התופעה עוררה ויכוח סוער. יש הרואים בכך הוכחה לאינטליגנציה מתקדמת ולצורך בביטוי עצמי. אחרים סבורים שזו דרך לתרגל תיאום תנועות ולחדד כישורים שימושיים.
דבר אחד ברור: העורבים מסתוריים יותר ממה שחשבנו. וכעת, בכל פעם שמישהו רואה עורב יושב על ענף, הוא שואל את עצמו — מה הוא עושה שם כשהוא בטוח שאף אחד לא מסתכל?
