גל מלכה לא נעלמה סתם מהרשת. מאחורי השקט הזה הסתתר רגע אחד, חד, שהפך הכול — ושנייה אחת שהרגישה כמו נצח.
הבוקר היא החליטה לשתף. בלי פילטרים, בלי קיצורים. ״בוקר טוב לפצועה האנגלית״, פתחה, ואז עברה ישר למה שקרה באמת — תאונת דרכים לא פשוטה שהתרחשה לפני יומיים בלב פקק בתל אביב.
זה התחיל כמו עוד יום רגיל. ואז, בלי שום אזהרה, רכב נכנס בה מאחור בעוצמה חזקה. המכה הייתה כזו שהרכב שלה פשוט הוטח קדימה. רק דבר אחד מנע החמרה — היא שמרה מרחק מהרכב שלפניה.
מה שקרה מיד אחרי — כבר היה הרבה יותר קשה לעיכול.
היא הצליחה לעצור, לצאת מהרכב — ואז איבדה את ההכרה.
עובר אורח שהיה במקום לא היסס. הוא ניגש אליה, הרגיע, התקשר למד״א ולמשטרה, והחזיק את הסיטואציה ברגעים הכי קריטיים. ״זה היה מאוד מפחיד. מאוד״, שיתפה. ״לא הצלחתי לנשום מהמכה שקיבלתי בגב ומהחרדה״.
ברגעים האלו, המחשבות רצות מהר. ״באמת שלרגע חשבתי שיש לי נזק בלתי הפיך״, הודתה בכנות.
משם היא פונתה לבית החולים, שם עברה סדרת בדיקות וצילומים. טיפול ראשוני, זריקת וולטרן, ניסיון להחזיר את הגוף לאיזון. הכאב עדיין שם — אבל הבוקר כבר נראה אחרת.
גם בבית, היא לא הייתה לבד. בן זוגה, בן רובין, הגיע במהירות לזירה, נכנס לעניינים וטיפל בכל מה שצריך מול הרכב הפוגע. ובתוך כל זה — היה גם רגע אחד של הקלה: הבת שלהם לא הייתה ברכב בזמן התאונה.
אבל אולי הדבר שהכי נשאר איתה — אלה האנשים.
זרים מוחלטים שעצרו באמצע הדרך. נשים שלא הכירה, שניגשו, חיבקו, דיברו, נשארו לידה. ״נתנו לי תחושה כאילו הן החברה הכי טובה שלי״, כתבה, ועדיין לא יודעת מי הן.
בסוף, בתוך כל הרעש, היא חזרה לדבר אחד פשוט — הכי חשוב.
היא כאן. והיא בריאה.
