אלויזיה וagner, הידועה יותר בשם הבמה רוזה-ויולטה, נולדה בשנת 1907 בברימן עם תסמונת טטראמליה נדירה ביותר — היא נולדה ללא ידיים ורגליים. למרות האבחנה הקשה, הילדה גדלה להיות מלאת חיים ועצמאית להפליא: הוריה לימדו אותה מגיל צעיר לעשות כל מה שאפשר בלי עזרה מבחוץ.
בגיל ההתבגרות, אלוזיה התחילה להופיע בקרקסים. היא הרשימה את הצופים בזריזות שבה ביצעה פעולות יומיומיות: קפצה ממקום למקום, הדליקה סיגריות, ציירה, תפרה, רחצה את פניה והפגינה גמישות מדהימה.
יופיה הטבעי, שנינותה וקולה החזק הפכו את רוזה-ויולטה לכוכבת אמיתית. אחיו האחר הפך למנהלה, ואיתו היגרה מאוחר יותר לארצות הברית.
אך הרגע המכריע בחייה היה המפגש עם גבר שראה בה לא "אטרקציה" בימתית, אלא אישה אמיצה, יפה ובלתי רגילה בנשיותה. הוא התאהב ברוזה-ויולטה בלי להתחשב במאפיינים המיוחדים שלה.
נישואיהם היו הוכחה לכך שאהבה אמיתית אינה יודעת מגבלות פיזיות. הפרט היחיד שהזכיר את האבחנה שלה היה טבעת הנישואין: היא לא יכלה לענוד אותה על האצבע, ולכן ענדה אותה על הצוואר — כסמל מיוחד לאיחוד ביניהם.
לאחר החתונה, אלוזיה עזבה את הבמה ונעלמה מחיי הציבור. נהוג לחשוב שהיא חזרה לעיר הולדתה ברמן ונפטרה ב-1973, אך אין מידע מדויק על כך — כמו גם על מקום קבורתה. עם זאת, הזיכרון של רוזה-ויולטה חי בזכות גורלה יוצא הדופן וסיפור האהבה המרגש שלה, שגבר על הכל.
