הוא התעורר בתוך עשן סמיך, בין אפר ומתכת מעוותת. האוויר היה חם ומריר, כאילו העיר כולה נשרפה מבפנים. הוא זכר רק את ההבזק — מסנוור כברק — ואת הרעם שקרע את השמיים. כעת השתררה סביבו דממה. לא דממת חיים — אלא זו שבאה רק אחרי אסון.
הוא התרומם, מרגיש כאב בכל תנועה. סביבו נפרשו שרידי בתים, שברי קירות, וריח חרוך עמד באוויר כאילו האדמה עצמה נצרבה. אי־שם נשמע קול זכוכית מתנפצת, ובתוך הדממה שמע — בכי חנוק, חלש.
הוא הלך בעקבות הקול, מתנודד, נאחז בהריסות. בין שתי לוחות בטון ראה ילד. קטן, כבן שמונה, לבוש בגדים מאובקים, עם שריטות על פניו. בידיו אחז דובון צעצוע חסר רגל. הילד לא צרח — רק הביט. בשלווה גדולה מדי לילד ששרד גיהינום.
— היי, — אמר הגבר ברכות, — הכול בסדר. אני אוציא אותך מכאן.
הילד הרים מבט וענה בשקט: — אל תלך. אני יודע מי עשה את זה.
המילים הללו פילחו אותו עמוק יותר מכל פיצוץ. הוא ירד אל הילד, מביט בו. הילד דיבר לאט, בנחת. — הוא כבר היה אצלנו. דיבר עם אמא. אמר שיבוא אור שכולם יפחדו ממנו. ואחריו יישארו רק “הטהורים”. — הילד שתק לרגע, כאילו נזכר. — הוא עבד שם, בתחנה.
הגבר הבין מיד על איזו תחנה מדובר. אותה אחת, שלפי השמועות שם התחילה הדליפה. ליבו התכווץ. הוא שלף מכיסו מכשיר קשר לווייני שמצא בין ההריסות, והפעיל את ערוץ החילוץ. קולות חנוקים ענו כמעט מיד.
— מצאתי ילד. הוא אומר שהוא יודע מי גרם לפיצוץ — אמר בקול צרוד.
ברדיו השתררה שתיקה. אחריה נשמע קול קצין: — הישארו במקום. אנחנו בדרך אליכם.
הם חיכו זמן רב. ישבו על האדמה בין האפר, התחממו משאריות האש. הילד סיפר בשקט — על האיש במעיל האפור שבא לביתם, על השיחות המוזרות, על המשפט: “כשזה ייגמר, אתחיל מחדש.” הגבר הקשיב והרגיש שכל מילה הופכת לראיה.
כשכוחות ההצלה הגיעו אליהם, הילד הראה להם את הדרך בעצמו. הוא ידע היכן האיש גר. ידע את שמו. ידע היכן החביא את המפתחות למעבדה. הם הלכו בעיר ההרוסה עד שהגיעו למתחם התת־קרקעי שבו הכול התחיל. שם, בין האפר והמכונות, האור עדיין בער.
הגבר עמד לידו כשלקחו אותו. אותו אדם — זה שלחץ על הכפתור. הוא לא התנגד, רק אמר בשקט: “רציתי שיראו שאפשר לטהר את העולם.”
הילד הביט בו ישירות, ללא פחד, ואמר: “הרסתם פשוט את מה שלא הבנתם.”
ובאותו רגע הבין הגבר שהוא לא הציל רק ילד. הוא הציל את האמת. ואולי האור היחיד שעוד נותר בעולם הזה בער בעיניו של הילד שעמד בין ההריסות — חי, עיקש, אמיתי.
