ברחוב שקט בעיירה אמריקאית קטנה כולם הכירו אישה אחת — גברת מרגרט הולוויי.
היא הייתה בת יותר משבעים, גרה בבית ישן עם מרפסת עקומה, וכל יום ישבה ליד החלון בכורסת הנדנדה שלה וצפתה בחיי השכנים.
היא דיברה מעט מאוד, אך כולם הרגישו בנוכחותה.
נראה היה ששום דבר לא חומק ממבטה.
מרגרט ידעה מי חוזר הביתה מאוחר מדי, מי רב מאחורי דלת סגורה, ומי נפגש בסתר בתחנת האוטובוס בלילות.
אפילו הילדים היו משתתקים כשהיו עוברים ליד ביתה — משוכנעים ש״גברת הולוויי רואה הכול״.
והדבר המוזר ביותר — דבריה תמיד התגשמו.
היא יכלה לומר בשקט לשכנה:
״היזהרי, בעלך מסתיר משהו.״
ושבוע אחר כך כולם היו מגלים שבעלה ניהל רומן.
או להזהיר נערה צעירה:
״אל תיכנסי למכונית הזו מחר״ — ולמחרת אותה מכונית הייתה מעורבת בתאונה.
בהתחלה השכנים צחקו וקראו לה ״העיתון החי״.
אבל עם הזמן הצחוק התחלף בפחד.
היא ידעה יותר מדי. בדיוק רב מדי.
כאשר גבר צעיר בשם דיוויד עבר לגור ברחוב, הוא ניסה לשמור מרחק.
אבל בתוך כמה ימים גברת הולוויי כבר סיפרה לשכנים שאשתו עזבה אותו בגלל בגידה.
דיוויד הסמיק מבושה כששמע זאת — האמת הייתה אישית מדי.
אף אחד לא הבין איך הזקנה יודעת כל כך הרבה.
ערב אחד השכנה סוזן, שגרה מול ביתה, ראתה את מרגרט נושאת קופסה כבדה אל הגינה וקוברת משהו.
למחרת בבוקר כמה דיירים התאספו והחליטו: הגיע הזמן לגלות מה מסתירה השכנה שיודעת הכול.
כשהגיעו לביתה, מרגרט צחקה ואמרה שאין מה לדאוג.
אבל הם התעקשו — ולבסוף היא הוציאה את הקופסה.
בתוכה נמצאו עשרות יומנים.
כל אחד מהם היה כתוב בכתב יד קטן ומסודר.
בתוך הדפים — תיעוד מפורט של כל תושבי הרחוב במשך שלושים שנה:
מי רב עם מי, מה קנו, מתי נדלק האור בחלון, ואפילו מתי הילדים חזרו מבית הספר.
השכנים דפדפו המומים.
מרגרט ידעה הכול על חייהם — אפילו דברים שמעולם לא סיפרו לאיש.
היא עקבה אחריהם שנים, רשמה כל פרט, כאילו כתבה כרוניקה אישית של הרחוב.
״פחדתי שיום אחד אעלם ואף אחד לא יזכור אותי,״ אמרה בקול רועד.
״ככה אני נשארת — בכל אחד מהסיפורים שלכם.״
מאותו ערב הרחוב השתנה.
עבור חלקם היא הייתה פשוט זקנה בודדה שחששה מהשכחה.
עבור אחרים — יצור מאיים ששומר יותר מדי סודות של אחרים.
הילדים עקפו את ביתה, והמבוגרים הפסיקו לדבר על עניינים אישיים בנוכחותה.
אבל דבר אחד כולם ידעו:
גברת הולוויי ידעה על כולם יותר מדי.
ואפילו כשלקחו ממנה את היומנים — אף אחד לא היה בטוח שהיא לא ממשיכה לכתוב חדשים.
