עובדה מעניינת, שכיום לא כולם יודעים עליה: במיטות מתכת ישנות, הרשת כמעט אף פעם לא נמתחה לאורך כל המיטה. בקצה אחד תמיד נותר חלק ריק, שרבים חשבו שהוא פגם או חיסכון מוזר בחומר.
אבל למעשה זו הייתה החלטה מחושבת, ולא מקרה.
המהנדסים השאירו את הרווח הזה בכוונה כדי להקל על העבודה עם הרשת המתכתית. היא הוצמדה באמצעות קפיצים או ווים, וכאשר היה צורך למתוח אותה, להחליף את החיבורים הישנים או לחדש את הרשת לחלוטין, כל זה נעשה דווקא דרך הרווח הפנוי הזה. בזכות המבנה הזה, התיקון ארך דקות ספורות.
בנוסף, בדגמים רבים השתמשו באזור זה כדי לכוון את המתח. אם הרשת החלה להתרופף, ניתן היה למתוח אותה מעט או, להיפך, להרפות אותה, כדי להשיג את הקשיחות הרצויה.
במשפחות מסוימות אפילו הכניסו לפתח זה לוח עץ כדי להפוך את המשטח לקשיח יותר — במיוחד אם המיטה שימשה קשישים או אורחים.
לכן, הרווח הריק לא היה "פגם" כלל. נהפוך הוא, הוא היה חלק ממבנה פונקציונלי ופרקטי. בזכות פתרון פשוט אך מחושב זה, מיטות המתכת שימשו עשרות שנים וניתן היה לתקן אותן בקלות בבית, ללא כלים מיוחדים.
